Sixty Eight weeks in a row

ממש בלי רצון להשוויץ ברצוני לזכיר לעצמי ולידע אתכם שאני 68 שבועות ברציפות לא יורד ממכסת הקלוריות השבועית, המטרה שלי בפוסט הזה לחזק את כולם ובפרט את עצמי לקראת החגים לעמוד במכסות השבועיות של הקלוריות (יכול להיות גם מספר אימונים או קילומטראז') שמאד הכרחיות לשמירה על מדדי משקל קיימים.

כמה טיפים בעיקר מנטאליים איך לעמוד במשימה:

• לקבוע זמן קבוע פעם בשבוע לרישום תוצאות שבועיות (כן, קצת פאנטיות לא תזיק)
• להגדיר מראש ביומן את זמני האימון ממש כמו חתונה או תוכנית טובה בטמבלויזה, לחשוב ולתכנן קדימה - "אל תגיד לא ידעתי"
• לעשות פעילות שורפת קלוריות בכל מחיר גם אם "לא מרגישים טוב", אפילו הליכה מהירה זה בסדר 
• להגדיר יעד קלוריות לא שאפתני מדי - 1400 קלוריות שקול לריצה של 20 ק"מ וזה סביר בהחלט (2-4 אימונים)
• להסתכל אחורה בהנאה ולהגיד: 68 שבועות רצוף אני מחזיק, זה לא הזמן לשבור את הרצף
• לעצור לרגע ולהינות מהתוצאות, זה מאד מחזק
• להיות איש אמת ולעשות מאמץ לעמוד במחויבות שהוגדרה
• להרשם לפעילויות תחרויות ששומרות על רוטינת/מתח אימונים קבוע
• לכתוב על זה בבלוג :)

אני מאחל לעצמי לקראת החגים עליה משמעותית ברוחניות ושמירה על כמות קלוריות רגילה בגשמיות

שנה טובה!

מסלול הקפי סביב משק צוריאל

כמו שרמזתי בפוסט הקודם, השבוע סוף-סוף ביצעתי פעילות outdoor במסלול ריצה הקפי סביב משק צוריאל (כן יש שם צימרים)

לאחר תקופה ממושכת של אימונים סטריליים בחדר כושר נזכרתי שעם כל החוויה של ריצת outdoor יש גם לא מעט חסרונות:

• התמודדות עם עליות שלא מהעולם הזה
• שאיפת אדי דיזל כאלה ואחרים
• אפילו נעלי הסקוני לא הסתדרו כ"כ טוב בדרכי כורכר 
• במקרה הספציפי הזה (משק עופות) גם הריחות לא היו זהות בדיוק לדוגמיות הבושם בדיוטיפרי
• מיזוג האויר הטבעי לא היה משהו

אבל... זה בדיוק הסיבה שאימון outdoor כ"כ חשוב - כשאתה מחובר למציאות אתה יותר מחושל ומוכן לאתגרים אמיתיים (קרי תחרויות) והמצאות מחוץ לתנאי הסביביה הסטריליים.

אין כמו פעילות outdoor

אחרי תקופה של כמה שבועות שאני סגור ומסוגר בחדר כושר (ריצה + spinning) אני מרגיש שממש חסרה לי פעילות outdoor מכמה סיבות:

1. אוסף תצלומי הלווין שלי של פעילויות ספורטיביות לא גדל
2. פעילות סטרילית מדי (חדר ממוזג, מסלול ישר ונעים) לא עולה בקנה אחד עם האמרה "קשה באימונים, קל בקרב"
3. למרות כל השיטות המנטאליות שפיתחתי לשרוד על המסלול המשעמם בחדר כושר אין כמו לראות נוף מתחלף ושפת ים/פארק
4. כמה כבר אפשר לראות ערוץ Discovery
5. כמה כבר אפשר לשמוע את עברי לידר בשיעור ספינינג

עכשיו שמזג האויר משתפר אין תירוצים - חוזרים לשטח!

עבודה מנטאלית בריצה על מסלול בחדר כושר

אני מדבר עם הרבה מאד אנשים שפשוט לא מצליחים להתמיד או אפילו ברמה היותר בסיסית לעלות על מסלול ריצה בטענה שזה משעמם (התייחסתי בעבר לטענות אחרות כמו אני לא מסוגל לרוץ וכו')

בתור אחד שרץ מדצמבר 2008:

1970 ק"מ ושרף 123,422 קלוריות

הסוד הקטן שאני יכול לגלות שאימון גופני ולא משנה אם הוא אירובי או אנ-אירובי כשלעצמו הוא לא ממש כיף.. (כן גם אם יש מוסיקה טובה). להחזיק גוף בדופק 160+ במשך שעה זה לא תענוג צרוף (למרות שיש ממד מסויים של התמכרות לסבל...) אבל ברגע שהמטרה ברורה ומוחשית ומצליחים להיות סבלניים ולהכניע את הנפש הבהמית התוצאות לא מאחרות לבוא!!!

• מדדי הבריאות משתפרים
• ההיקפים יורדים
• פחות עייפים
• נראים ומרגישים יותר טוב

לרוץ שעה בחדר כושר על מסלול קשה לי הרבה יותר מריצה בחוץ גם אם זה מול ערוץ Discovery. אבל מה לעשות שבימים המטורפים האלה אתה מתאדה אם אתה לא רץ ב-4 בבוקר אז אין ברירה וצריך לרוץ בתנאים סטריליים.

היו ועדיין יש לי מאבקים מנטאליים קשים כדי להחזיק מעמד על המסלול לאורך זמן...

מה לא ניסיתי:

• לא להתסתכל על לוח התוצאות - אחרי נצח אתה מסתכל ורואה שעברו 17 דקות מתוך 60...
• שיטת מורעלי גולני - לכסות את לוח התוצאות במגבת ולרוץ כמו סוס - כנ"ל
• להסתכל מידי פעם - מתסכל

השיטה שבאופן מפתיע עובדת אצלי - להסתכל כל הזמן על מונה הקלוריות והמרחק. להתבונן בנחת על מה שכבר עברת ולהחזיק מעמד... מרגע שעוברים את החצי זה נהיה עוד יותר קל ולקראת הסוף זה לא בעיה כי נשאר ממש קצת. 

כמו שכתוב "לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו" (קהלת ב') - תסתכל על מה שכבר עברת (צד ימין של הספר) ולא מה שנשאר לך (צד שמאך של הספר).

לסיכום לרוץ על מסלול נייח זה לא קל, לעיתים, מעט מתסכל אבל: אפשרי ונושא פירות