יום שבת, 27 במרץ 2010

עדיין לא Iron Man

יום שישי, לאחר הזזת השעון לא נראה לי שקיים בן תמותה שמוכן לקום בבוקר...

שעת צהריים הגיעה אך אבוי - רק 364 קלוריות מתוך המכסה השבועית של 1400,

אבל בחוץ גשום וסוער?!?

לא נורא יוצאים (פשוט הזכרתי לעצמי שבשמש הקופחת לה היה יותר קל).

הריטואל חוזר, שוב אשתי שתחייה אומרת לי לא לצאת מהישוב, שוב אני עושה הפוך ויוצא.

לקראת סוף הריצה (15 ק"מ) נשטפתי במבול קטן, המשכתי לרוץ ולנסות נסיונות נואשים לנקות את המשקפיים תוך שאני מסכן את עצמי וחוטף צעקות (בצדק) מנהגי משאיות.

עוד דבר שיחרט בזכרוני, שהקשבתי למצעד שירי פוליקר תוך כדי, הסיטואציה לא תשכח במהרה.

(חוויה דומה עברתי במוצ"ש האחרון שהקשבתי לשיריו של ערן צור תוך כדי הליכה מהירה)

עכשיו אני מצונן וללא חוש טעם... כנראה שלא פשוט להיות Iron Man


יום שבת, 20 במרץ 2010

מרוץ רעננה ה-21 2010 10ק"מ

תמונות שוות אלף מילים...

רק לפני זה שלוש הערות:

0. היה נפלא
1. כבוד גדול לרוץ עם מאות חיילי צה"ל מורעלים
2. שימו לב למדדי המהירות/לב בסיום
3. שברתי שיא אישי 56:35 (אולי טיפה יותר, כי המרחק בשעון היה 9.99)

המסלול:


דופק:


מהירות:


גובה:

תמונה מקילומטר 5.5:



מנוחת הלוחם:


פרטים נוספים:

ניפגש במרוץ אדידס/ת"א

יום שבת, 13 במרץ 2010

הלך הרדיאטור


יום שישי 12-MAR אחת עשרה בבוקר לערך החלטתי לצאת שוב לריצה לכיוון פארק סיבל בשמש הקופחת (*)

ענת (אשתי) אמרה לי בצורה חדה וקולעת: "אתה משוגע"! עניתי שביידיש זה נשמע יותר טוב ויצאתי.

הפיזיקה מיהרה לתת את אותותיה, אחרי 7 ק"מ של ריצה בקצב טוב ללא מים ובגד DryFit שחור פשוט הייתי על סף התמוטטות, מיד כמובן הורדתי מהירות כדי להחזיר שליטה אבל קצב הלב מיאן לרדת. רק לאחר מספר דקות שהרגישו כמו נצח הצלחתי לייצב את הדופק ולהוריד אותו...

ניתן לראות זאת יפה בגרף הבא (מהירות מול דופק), נקודת הקריסה מסומנת בקו אדום:


לשם השוואה תוצאת אימון דומה במזג אוויר הרבה יותר נוח:

מסקנות:
  • לא קוראים תיגר על איתני הטבע
  • לא יוצאים לריצה של 5km+ ביום קייצי בלי מים
  • לא לובשים שחור ביום קייצי
  • תמיד, אבל תמיד מקשיבים לאשה (גם בתחומים אחרים)
מסכת נדה מ"ה: "ויבן ה' אלוקים את הצלע..." מלמד שנתן הקב"ה בינה יתירה באשה יותר מבאיש

(*) פעם הבאה תזכירו לי שעדיף לרוץ בגשם...

יום שבת, 6 במרץ 2010

לקראת מרוץ רעננה

השבוע היה לי ארוע משפחתי בדיוק בזמן של האימון השבועי.

לכן נאלצתי לצאת במוצ"ש לריצה של 10 ק"מ בתוך אורנית.

בניגוד לנמל באורנית יש עליות שיותר מתאימות לאימוני ימ"מ, אבל הצלחתי לבנות מסלול שמורכב מירידה תלולה ואח"כ עלייה מתונה.

חזרתי על המסלול פעמים והגעתי למכסה הרצוייה.