עמידה בפיתויים

כמו בשמירת מצוות כך גם באכילה.

אין "רק חטא קטן..."

בכל רגע קט שאני מנסה אוכל לא מתאים בכמות (הקלוריות) או באיכות לפה.

אני שואל את עצמי:

1. האם באמת שווה לשבור רשימת השיגים  ארוכה בשביל המה שזה לא יהיה הזה
2. מה המאמנת שלי היתה אומרת ברגע זה?

כמובן שבכל כלל יש יוצא מהכלל: בשבת, במפגשים משפחתיים וארועים משמחים אחרים אני במודע אוכל יותר מהרגיל מתוך ידיעה ברורה שמדובר במצב מאד נקודתי.

בשוטף: בית, עבודה שזה 95% מהזמן - אין ויתורים.