10 ק"מ עם ערוץ ההיסטוריה

במסגרת הניסויים שלי איך הופכים את אימון הריצה על Thread-mil לפחות מיגע,

גיליתי שאם אני רואה סרט מדעי ארוך הזמן ממש טס,

ביום שישי צפיתי בתוכנית הסוקרת את עולם הנפט. התוכנית סטרה ביסודיות את כל השלבים בהתפתחות התעשייה של הזהב השחור,

גם למדתי הרבה וגם הוספתי 675 קלוריות למאזן השבועי... 

אחרי החגים

כמאמר השיר של נעמי שמר "אחרי החגים" יש הרבה אופטימיות ותקוה לתקופה שאחרי החגים.

לא כך לגבי הטיפול במשקל העודף.

את המשקל העודף שצברתי מהמצות הדקיקות לכאורה יש לסלק מהר ותוך כדי ולא "אחרי החגים".

אני חושב שחג הוא זמן מיוחד של שמחה והתעלות ובאמת צריך לעשות הכל בשמחה וביד רחבה כולל אכילה,

אבל מסגרת ספורט ואימונים כחלק אינטגלי משגרת החיים חיבת להיות תוך כדי החגים ולא רק אחרי החגים

לכן בשניים מתוך ימי חול המועד עשיתי Stepper וגם ריצה של 14 ק"מ

חג שמח לכל בית ישראל.

חוסר הליניאריות של תצוגת מסלול הריצה

בזמן ריצה על מסלול הריצה אני מתמקד בשלושה פרמטרים:

• זמן
• קלוריות
• מרחק

את מהירות הריצה אני קובע מראש ומשתדל לא לשחק איתה יותר מדי אחרי החימום.

לאחר הרבה אימונים, שמתי לב שהזמן לא מתקדם לי בצורה ליניארית,

ה-15 ד' הראשונות עוברות מאד לאט, אבל בהדרגה ככל שעובר יותר זמן כך נדמה שהשעון מתקדם יותר מהר.

כשאני מגיע ל-45 ד' השעון פשוט טס. 

אני עדיין מנסה לבחון את התופעה מכל מני זוויות,

משהוא נתקל בתופעה דומה?

חגיגות המאה

השבוע עברו 100 שבועות רצופים של עמידה במכסת הקלוריות (1400 קלוריות בשבוע - שקול לכ-20 ק"מ ריצה)

כדי לעמוד ברצף זה נאלצתי לעשות דברים שמעל הטבע, בין היתר

• לרוץ בברד/גשם שוטף
• לרוץ בחדרי כושר של מלונות
• לרוץ מחוץ למלון לפעמים בתנאים לא תנאים
• לרוץ חולה/עיף/תשוש
• לצאת להליכה ביום שבת ב-23:59 רק כדי להשלים מכסה
• ועוד...

לסיכום: לפי ההיגיון הפשוט לא היה סיכוי לעמוד באתגר, כמעט בכל שבוע "היה משהו" שמפריע אבל בזכות סדרי העדיפויות שקבעתי לעצמי ומעט (או הרבה) "שריטות" עמדתי במשימה והשמחה רבה.

יום שישי קסום בפארק הלאומי עם ענת

יצאנו ביום ו' האחרון לנסיעה בפארק הלאומי עם האופניים החדשות של ענת.

היה יום אביבי ונפלא בחיק זוגתי

מעין עולם הבא.

אביב הגיע Outdoor בא

מחכה לקבל בחזרה את השעון מתיקון ולצאת למרחבים.

שבוע טוב,