יום שישי, 5 בפברואר 2010

אהבה כרשפי אש לעומת אהבה בתענוגים

היום, תוך כדי ריצת 14 ק"מ בנמל תתחבטתי בשאלה פילוספית...

מי ספורטאי יותר טוב, זה שמונע מצד האגו או זה שבטל לעניין (לפעילות הספורטיבית)?

לכאורה, זה שמונע מאגו חזק מגיע להשגים יותר מהירים ומובהקים. אהבתו לתחום כרשפי אש מביאה אותו עד הסף ולהתקדמות מהירה, אך הסכנה שאהבת רשפי אש תוביל לשרפה עצמית ודעיכה (בעקבות קושי/משבר).

לעומת זאת, איש אמת הבטל לענין מתמסר לו ומתמיד אולי לא מצליח להגיע להשיגים מהירים ונמדדים באופן מיידי אך לבסוף (כך אני מאמין) יגיע לאהבה בתענוגים מיסוד המים וכמובן, כפעל יוצא, להשיגים נמדדים.

שבת שלום

הבהרה נוספת בעקבות שאלות הקוראים:

"אהבה בתענוגים" כאמור, בניגוד לאהבה "כרשפי אש" המיוסדת על הרגשת ה"אני" והחסרון של ה"אני", אהבה בתענוגים היא אהבה שהאדם איננו מרגיש עצמו כלל, אלא רק את הנאהב (פירוש שטיינזלץ לספר התניא פרק ט')

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה