בדיוק היום לפני שנה התחלתי להישקל, ומאז עברתי תהליך של שינוי תזונתי עמוק בשילוב פעילות אירובית ואימוני כוח. בנובמבר 2024 המשקל שלי התייצב, ומשם המשכתי ל-fine tuning ולשיפור כללי של אורח החיים.
רציתי לומר תודה מעומק הלב לכל מי שליווה, עודד, הדריך, תמך, האמין ודחף קדימה – בין אם במילה טובה, עצה נכונה, או פשוט בנוכחות בזמן הנכון.
ותודה עצומה גם לכל אחד ואחת מכם – חברים יקרים, על התמיכה, הפרגונים, ההקשבה והחברות. הדרך הזו הייתה הרבה יותר קלה ומלאת משמעות בזכותכם ❤💪
בחודש אפריל 2025 התמודדתי עם אחת התקופות הידועות לשמצה בכל מסע לשמירה על משקל ואורח חיים בריא: חג הפסח.
חג של חירות – אבל גם של מצות, תפוחי אדמה, סעודות משפחתיות ומאכלים עתירי קלוריות.
במקום להילחם במסורת ובמשפחתיות, קיבלתי החלטה מודעת:
להפוך את השבוע הזה ל"פיצוץ מבוקר".
שמירה על עקרונות:
אכילה חופשית במודע לאורך החג.
התמדה מוחלטת באימוני הכוח והאירובי.
ללא רגשות אשמה – מתוך הבנה שזו בחירה ערכית ולא "נפילה".
| תאריך | משקל (ק"ג) |
|---|---|
| 11-אפר-2025 | 67.00 |
| 14-אפר-2025 | 70.40 |
| 15-אפר-2025 | 70.60 |
| 16-אפר-2025 | 70.70 |
| 17-אפר-2025 | 70.30 |
| 18-אפר-2025 | 70.70 |
| 20-אפר-2025 | 72.60 |
בתום החג, המשקל קפץ מ-67.00 ק"ג ל-72.60 ק"ג – עלייה של 5.6 ק"ג בתוך שבוע בלבד.
כבר ביום הראשון לאחר החג, הפעלתי את העיקרון החסידי:
"מוח שליט על הלב" – לא מתוך כפייה, אלא מתוך עוצמה פנימית והבנה אמיתית מה טוב לגוף שלי.
חזרתי מיד לפרוטוקול אכילה מסודר ומדויק.
שמרתי על אימוני כוח ואירובי.
עבדתי על מיקוד מנטאלי: חיבור מוחלט בין רצון, מחשבה ומעשה.
| תאריך | משקל (ק"ג) |
|---|---|
| 21-אפר-2025 | 71.10 |
| 22-אפר-2025 | 69.50 |
| 23-אפר-2025 | 69.70 |
| 24-אפר-2025 | 68.70 |
| 25-אפר-2025 | 68.10 |
תוך פחות משבוע, ירדתי 4.5 ק"ג – חזרה מהירה למשקל היעד, ולתחושת חיוניות ושליטה.
זה לא סיפור על דיאטה, ולא סיפור על כוח רצון רגעי.
זה סיפור על עבודה מנטאלית של שנים ולימודים פרקטיים – חיבור לערכים, ויכולת להניע את הגוף מתוך הבנה ולא מתוך מלחמה.
מוח שליט על הלב זו לא סיסמה – זו דרך חיים.
יכולת אמיתית להרגיש את הרגשות, להכיר בתשוקות, אך לבחור במודעות גמורה את המעשה הנכון.
בתחילת השנה הגעתי למשקל היעד שלי – רגע מרגש ומספק אחרי דרך ארוכה של שינוי תזונתי ואורח חיים בריא. אבל כפי שכל מי שאי פעם ירד במשקל יודע, ההגעה ליעד היא רק ההתחלה. מאז אני שומר על משקל יציב עם תנודות של קילוגרם אחד לכל כיוון, וככל שהזמן עובר אני מבין שזה לא עניין של כוח רצון בלבד, אלא של ויסות נכון – ממש כמו במערכות אוטומטיות שמבקרות טמפרטורה, מהירות או לחץ.
וזה בדיוק מה שהזכיר לי את עקרון PID, אחד המנגנונים החשובים ביותר בבקרה הנדסית, שמשמש גם אותנו – בלי שנשים לב – בניהול ושמירה על המשקל שלנו.
PID (Proportional-Integral-Derivative) הוא מנגנון בקרה שמשמש במערכות רבות כדי לשמור על ערך יעד (Setpoint) בצורה יציבה ומדויקת, תוך תיקון סטיות קטנות לאורך זמן. הוא פועל בשלושה מרכיבים עיקריים:
🔵 רכיב יחסי (P – Proportional): מגיב מיד לכל סטייה מהערך הרצוי ומתאים את הפעולה בהתאם לעוצמת החריגה.
🟢 רכיב אינטגרלי (I – Integral): עוקב אחר סטיות שמצטברות לאורך זמן ומתקן אותן באופן הדרגתי.
🟡 רכיב נגזרי (D – Derivative): מזהה שינויים חדים ומהירים כדי למנוע תנודות קיצוניות ולשמור על יציבות.
השילוב של שלושת הרכיבים האלו מאפשר למערכת להגיב בצורה חכמה ומאוזנת, ולמנוע חריגות גדולות שעלולות לגרום לחוסר יציבות.
שמירה על משקל יציב דורשת בדיוק את אותם העקרונות:
כמו שבקרת PID לא "מכניסה לפאניקה" מכל סטייה קטנה, כך גם אני למדתי לא להיבהל מתנודות טבעיות. הגוף אינו מכונה מושלמת, ומשקל יכול להשתנות לפי עונות, לחץ ואפילו שינה. היכולת לקבל שינויים קטנים תוך שמירה על כיוון כללי נכון היא המפתח להצלחה לאורך זמן.
אם הייתי מגיב לכל שינוי במשקל בדרמטיות – למשל, מתחיל דיאטה קשוחה בגלל חצי ק"ג – הייתי נכנס ללופ של חוסר יציבות, כמו מערכת בקרה שמתפקדת בצורה אגרסיבית מדי. לכן, מה שחשוב הוא ויסות עדין ויכולת התאמה – בלי לחץ מיותר.
בדיוק כמו שמנגנון PID מווסת טמפרטורה במערכות חימום או מהירות במכונות, כך אנחנו יכולים להשתמש באותו עיקרון כדי לשמור על משקל תקין. באמצעות תגובה מתאימה לסטיות, הסתכלות על מגמות ומניעה של תנודות חדות, אפשר לשמור על איזון יציב לאורך זמן – בלי להרגיש שהמאבק במשקל הוא אינסופי.
אז בפעם הבאה שתראו את המשקל נע קצת למעלה או למטה, זכרו: אתם ה"בקר" של הגוף שלכם, וכששולטים נכון בתהליכים – הכל עובד בצורה מאוזנת ונכונה. 🚀
בשנת 2010, כתבתי כאן בבלוג על החוויה המיוחדת של כניסה למצב מדיטטיבי תוך כדי ריצה. הפוסט ההוא, שהתמקד בשיר “The loneliness of the long distance runner”, היה רגע של התבוננות פנימית ואנרגיה מחודשת שנולדה מתוך תנועה. מאז, עבר יותר מעשור. על הדרך עברו עליות ומורדות, תובנות ונפילות, אבל תמיד נותרה השאיפה לשיפור מתמיד.
במהלך השנים האלו הגעתי בעזרתם המתמשכת של רבים וטובים ליעדים חשובים – ירידה למשקל הרצוי, איזון BMI ותוצאות תקינות בבדיקות הדם. כל אלו היו שלבים משמעותיים, מלאים ברעש והתרגשות על הישגי הדרך. אך בדיוק כמו שבחיים יש רגעי שיא, יש גם את מה שמגיע אחריהם – השגרה. השמירה על ההישגים דורשת לא פחות מאמץ, ולעיתים אף יותר.
השלב הנוכחי של המסע מתמקד בשימור הקיים ובקביעת יעדים ארוכי טווח בכושר ותזונה. השינוי כאן הוא לא רק פיזי, אלא בעיקר מנטלי. האתגר אינו עוד ב"לכבוש פסגה" אלא בניהול חכם ועקבי של השגרה. לא עוד סערות גדולות, אלא התמדה יומיומית, עמידה בפיתויים, בחירה מודעת בכל רגע מחדש, גם כאשר ההרגלים הבריאים כבר התקבעו.
רבינו הזקן בספר התניא מסביר על “הדרך הארוכה והקצרה”, שמסמלת מסלול חיים של עבודה פנימית עמוקה ומחושבת. התובנה הזו מתחברת באופן טבעי גם למסע בתחום התזונה והכושר. הדרך לשינוי אמיתי ובר-קיימא אינה מסתיימת עם השגת היעדים הראשוניים; היא ממשיכה באותה “דרך ארוכה” שמסייעת לשמור עליהם לאורך זמן.
גם בקבלה זוג הספירות הנצח והוד מכונות בתיקון פתח אליהו בשם "תרין שוקין" ולא בכדי היות ובהתמדה דרוש לעיתים צעידה קדימה מבלי להקשיב לפלפולי השכל.
בעידן שבו כולנו מחפשים תוצאות מהירות ופתרונות קסם, יש ערך רב בהבנה שדווקא ההתמדה היום-יומית, השקטה לעיתים, היא זו שבונה שינוי אמיתי ובר-קיימא. בין אם מדובר בריצה, תזונה או כל תחום חיים אחר, המסע תמיד נמשך. והיופי? בכל רגע יש לנו הזדמנות לבחור, לחדש ולחזק את ההחלטות שכבר עשינו.
אז בעודכם ממשיכים בדרככם, זכרו: גם אם הרעש והצלצולים של ההתחלות הראשוניות שוככים, העבודה היומיומית היא זו שמאפשרת לכם לצעוד בדרך הארוכה, הקצרה באמת.
הפעילות המעשית החלה במאי 2024 במהלך הסדנה לחיים טובים של מלכה באזוב ועידית בודה. ולהלן התוצאות
משקל: התייצבות על 68.5 ק"ג
מסת שריר/אחוז שומן (התחלתי להתמקד באימוני כח במהלך אוקטובר)
בהצלחה לכולם ב2025. שנה של שבירת תקרות זכוכית וקפיצות קוונטיות ברמה העולמית הלאומית והאישית.
כולנו מכירים את התחושה הזו: סופגנייה אחת, קוביית שוקולד אחת, צ'יפס אחד קטן. זה הרי לא הרבה, נכון? "רק אחד" נשמע תמים, כמעט חסר משמעות. אבל בפועל, עבור רבים מאיתנו, זהו האתגר המנטאלי הקשה ביותר – ולמעשה, אחד המפתחות המשמעותיים ביותר לבריאות מיטבית.
ביס קטן או קובייה אחת נראים לא מזיקים, אבל הם מהווים תחילתו של מדרון חלקלק. מדובר בשילוב של תאווה פיזיולוגית ורצון פסיכולוגי: הגוף מתרגל לסוכר, לשומנים המזוככים ולמזון המעובד ומפתח תלות – ואילו המוח משכנע אותנו שהשליטה בידינו. הבעיה היא שלא פעם, "רק אחד" הופך לשניים, לשלושה או לחבילה שלמה.
הרגע ששינה לי את החשיבה היה ההבנה שאפילו רק אחד הוא מעבר למה שאני באמת צריך. זה לא רק עניין של קלוריות או מדדים – זו אמירה פנימית שמחזקת את המחויבות שלי לעצמי ולבריאותי. כשאני נמנע לחלוטין מה"פיתוי הקטן", אני לא נגרר למעגל של תחושת אשמה ואכילה בלתי נשלטת.
כשהצלחתי לעמוד באתגר המנטאלי ולהתמיד בכך, התוצאות היו מדהימות. מדדי הבריאות שלי השתפרו פלאים: ירידה ברמות הסוכר, איזון במשקל ואנרגיה גבוהה יותר במהלך היום. נוסף על כך, תחושת ההצלחה והשליטה העצמית שיפרה את הביטחון העצמי ואת האושר הפנימי שלי.
"אני יכול לאכול רק אחד" זו אשליה שמונעת מאיתנו שינוי אמיתי. כשמבינים ש"אחד" הוא למעשה יותר מדי – הכל משתנה. ההימנעות, במיוחד ממזונות מעובדים ושמנים מזוככים, היא לא רק בחירה תזונתית, אלא בחירה בחיים בריאים ומלאי משמעות.
אז האם אתם מוכנים לקחת על עצמכם את האתגר ולהגיד לא אפילו ל"רק אחד"? השינוי מחכה מעבר לפינה, והוא שווה כל רגע של מאמץ.
החיים עמוסים ולא פעם מצאתי את עצמי שואל: איך אפשר לשמור על שגרת אימונים כשמדי יום אנחנו מתמודדים עם כל כך הרבה משימות ודאגות? מה שעוזר לי מאוד הוא לראות את התוצאות שלא מאחרות להגיע. כאשר מתמידים ולא מוותרים, רואים שינויים משמעותיים, וזה נותן מוטיבציה אדירה להמשיך.
אני מתמיד בשגרה של שני אימונים אירוביים ושני אימוני כוח בשבוע. זה לא תמיד קל, אבל הידיעה שיש לי מעגל תמיכה קרוב ומנטורינג מקצועי עוזרת לי להמשיך גם ברגעים מאתגרים. בנוסף, אני מקפיד לשלב פעילות שאני נהנה ממנה, מה שהופך את האימונים לפחות מעמסה ויותר חלק מהשגרה.
במהלך התקופה האחרונה שמתי לב לשיפור מתמיד במדדים שלי, וזה לגמרי בזכות התמדה ועבודה חכמה. הנה מבט על השינויים העיקריים:
משקל: ירד מ-73.0 ק"ג ב-30 בספטמבר ל-68.8 ק"ג נכון ל-12 בדצמבר.
BMI: ירד מ-24.8 ל-23.0 באותה תקופה.
אחוז שומן: צנח מ-26.1% ל-21.1% - שינוי משמעותי שמראה על אובדן שומן.
אחוז שריר: עלה מ-33.0% ל-35.8%, תוצאה של אימוני כוח מתמידים.
קצב חילוף חומרים במנוחה (RMR): ירידה מתונה מ-1611 ל-1547, שמצביעה על התאמות בגוף בהתאם לשינויים.
שינויים אלו לא קרו מעצמם; הם דרשו תכנון, מאמץ והתמדה. מה שגורם לי להאמין שכשעובדים נכון, השמיים הם הגבול.
עבודה עם עידית בודה ביחד עם מלכה באזוב, בסדנה לחיים טובים ולאחר מכן בפגישות ייעוץ עם עידית עזרה לי לשמור על מוטיבציה ולהרגיש מחויבות לתהליך. בזכותה הבנתי שהמסע לכושר הוא לא רק על התוצאות, אלא גם על הדרך - ללמוד להבין את הגוף שלי, להתמיד למרות הקשיים ולחגוג כל צעד קטן בדרך. הסדנה העניקה לי כלים פרקטיים וידע שהמשיך ללוות אותי גם מחוץ לאימונים.
מצאו שגרה שמתאימה לכם. לא כולם צריכים ארבעה אימונים בשבוע, אבל חשוב להתחייב למינימום מסוים שמותאם לאורח החיים שלכם.
עבדו עם מנטור. תמיכה מקצועית יכולה להפוך את כל ההבדל, במיוחד אם קשה לכם להתמיד לבד. המנטור יכול לעזור לכם להתאים את התוכנית ולשמור על המסלול הנכון.
עקבו אחרי המדדים שלכם. כשאתם רואים שינויים מדידים, זה נותן בוסט אדיר למוטיבציה ומאפשר לכם להבין מה עובד ומה כדאי לשפר.
אני מאמין שכל אחד יכול להשיג את המטרות שלו, במיוחד כשיש לו את הכלים, התמיכה וההתמדה הדרושים. תודה מיוחדת לעידית בודה, שמלווה אותי במסע הזה ועוזרת לי להיות הגרסה הכי טובה של עצמי.
