שאלה: האם מותר לאכול או לשתות לפני התפילה, כדי שיהיה אפשר להתפלל בכוונה?
תשובה: חז"ל אסרו לאכול או לשתות משעלה עמוד השחר עד אחרי תפילת שמונה-עשרה של שחרית, וסמכו איסור זה על הפסוק (ויקרא יט,כו) "לא תאכלו על הדם" – "לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם". ואמרו שכל האוכל ושותה ואחר-כך מתפלל, עליו הכתוב אומר (מלכים-א יד,ט): "ואותי השלכת אחרי גווך" - "אל תקרי גווך (=צורכי גופך) אלא גיאך (לשון גאווה). אמר הקב"ה: לאחר שאכל ושתה זה ונתגאה, קיבל עליו עול מלכות שמים?!".
מכיוון שטעם האיסור הוא גאווה, מותר לשתות מים לפני התפילה, ומותר לאכול ולשתות כל דבר הנחוץ לאדם לצורך רפואי, שאין בזה משום גאווה; אבל לאכול ולשתות כדי להרגיע רעב וצמא – אסור, אלא אם כן אין האדם יכול לכוון דעתו בתפילתו, שאז הדין הוא "הצמא והרעב הרי הן בכלל החולים... לא יתפלל עד שיאכל וישתה". וכך נפסק למעשה: "ואפילו עכשיו, שאין מכוונים כל-כך בתפילה, אם רוצה לאכול ולשתות כדי לכוון – הרשות בידו".
כלומר שקמים צריך לשתות כוס מים (עם כף חומץ) ורק לאחר מכן שמתאוששים ו/או לאחר התפילה אוכלים ארוחה מסודרת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה